כאוטיקה

ישאר איתי רגע אחד

מה24 שעות הראשונות של המלחמה בתוך המלחמה

שאנחנו חיים בהם כרגע

רצנו אל המקלט בזמן האזעקה

טילים שורקים באוזניים

מתח אפוקליפטי רועד ברגליים שלנו

ולשבריר שניה קטן

אני מבינה שיש מצב שזה הסוף עכשיו

ואנחנו מצליחים לטוס פנימה למקלט

משהו מתעורר בי שם

אני פותחת ספר

וקוראת כמו שלא ידעתי שאפשר להרגיש ככה מול מילים

כוח חיים מתפרץ וחזק גדל בתוכי ועוזר לי לגדול גם בתוך הרגע הזה

יש כאלו שיקראו לזה אדרנלין, אבל אני מרגישה שיש פה משהו עמוק יותר

ניסיתי למצוא מילה לתחושה הזו, שכמו מרגישה חד פעמית

אבל מוכרת לי מהעבר ומרגעים ללא מילים

עלתה לי המילה כאוטיקה- אנרגיית חיים המתעוררת מתוך כאוס.

כאוטיקה, היא הרגע הזה, שבריר השנייה

שאנחנו מקבלים את עובדת המוות וממנה מתעוררים שוב לחיים.

נזכרים שמערכת היחסים בין החיים למוות כיצורים על כדור הארץ,

הם הפלא המסתורי ביותר.

כמו הרגע הזה הבלתי יאמן הזה שתינוק בכוחות החיים יוצא מהרחם של אימו אל העולם.

וכמובן שלצידם קיימים מנגנוני ההגנה, ההדחקה והניתוק,

מיום ליום אני לומדת להבין את הפיתוחים והחכמה של הנפש ליצור גם אותם בתוכנו.

אבל אל לנו לשכוח, יש כוח חיים שמתעורר בנו ברגעים החשוכים האלה.

זו כאוטיקה, ויש לי תחושה שאני לא היחידה שחווה את זה.

כוח פנימי חד וצלול

שמחת לב אמיתית וכנה שמתעוררת ברגעים האלה

הודיה פועמת לזכות להיות בחיים כאן

מתעתע להרגיש אותה בימים האלה ולא לשפוט אותה

אבל היא...מתנה אדירה.

עם כל האפלה והטילים הפנימיים והחיצוניים שעפים כאן בלי סוף

זו תזכורת לאהבה הגדולה והראשונית שהביאה אותנו לכאן

צילום: יעל שכטר