על שרירים וחבלים

על שרירים וחבלים – ההבדלים בין כיווץ , תפיסות וקיצור בשרירים.

כשלמדתי עיסוי רפואי משולב, הייתה דוגמה אחת שנשארה איתי שמפשטת ומבהירה היטב את מצב הגוף בהקשר המבנה של השרירים ועצמות השלד.

בדוגמה הזאת , דימו את השרירים לחבלים שמפעילים מתח.

אבל רגע לפני, בואו נדבר על השרירים כדי שתהיה הבנה:

(אסתייג ואגיד שאני הולך לפשט את העניין לטובת הקהל הרחב)

השרירים יודעים בגדול לעשות שתי פעולות - להתכווץ ולהרפות,

כדי להניע עצמות לכיוונים שונים באמצעות המפרקים (המפגש בין עצם לעצם).

הגוף בנוי בצורה כזאת שכל תנועה, יהיה לה גם תנועה הפוכה אליה –

ניקח לדוגמה את היכולת שלנו לפתוח ולסגור את המפרק של המרפק.

השרירים שכיווצם גורם לתנועה מסויימת נקראים אגוניסטים לאותה תנועה –

לדוגמה שריר ה"יד האחורית" (בשפה העממית), הטרייספס, בין היתר הוא אגוניסט של פשיטה\אקסטנציה של המרפק (יישור של הזרוע).

השרירים שכיווצם גורם לתנועה הפוכה באותו הכיוון נקראים אנטגוניסטים,

בדוגמה של הפשיטה של המרפק – האנטגוניסט יהיה שריר הבייספס בראכי, מה שנקרא בשפת העם "יד קדמית", כיון שכאשר הוא מתכווץ , הוא יוצר תנועה הפוכה – שמקפלת את המרפק, מה שנקרא פלקציה.

להרבה תנועות בגוף ישנם מספר שרירים שעושים או תומכים באותה תנועה והם נקראים סינרגיסטיים אחד לשני בהקשר של התנועה.

מה שאני מוביל אליו הוא שהגוף שלנו, במצבו הבריא ביותר, נמצא באיזשהו איזון – דמיינו לכם את השלד עומד – ובו כל עצם נמשכת מכמה כיוונים שונים על ידי חבלים שמחוברים אליה.

כאשר היציבה שלנו טובה, והשרירים אינם תפוסים יתר על המידה, אותו איזון שומר על הבריאות שלנו.

אז כאמור הגדרנו כיווץ של שריר כפעולה טבעית שלו כמו גם הרפיה.

מה זה שריר תפוס?

שריר שנתפס הוא שריר שכתוצאה משימוש יתר- מאמץ גדול מדי, למשך זמן ממושך מדי , או חזרתי באופן תכוף מדי, מעין "נתקע" – ברמה הפיזיולוגית – ישנם תוצרי לוואי שנתקעים באזור כמו חומצות חלב , רדיקלים חופשיים ועוד חומרי פסולת מטבולית של התאים שמעוררים תהליכים דלקתיים.

השרירים נמצאים כל הזמן במצב של פירוק ובניה וכך גם המערכות בגוף כולו הם באיזשהו איזון בין תהליכים ש"שוחקים" ולבין תהליכים שמחלימים.

כאשר שריר נתפס, זה אומר שהאיזון בין ה"שחיקה" והחלמה הופר לטובת ה"שחיקה" באופן זמני.

בהרבה מקרים , הגוף יודע להחזיר את עצמו לאיזון תוך זמן מסויים, ובד"כ לא ארוך מדי.

ישנם מקרים שבהם התפיסות בשרירים היא כה חזקה או עמוקה שהיא יכולה להחזיק זמן רב מאוד (גם שנים).

כאשר קורה המצב שהתפיסות בשריר היא חזקה וארוכה מאוד,

או כאשר השריר נמצא במצב מכווץ במשך הרבה מהזמן

הוא יכול להתקצר באופן כרוני, כלומר סוג של קבוע.

אסתייג ואגיד שזה לא קבוע באופן כזה שבלתי ניתן לתיקון עם טיפול נכון של עיסוי , מתיחות או יוגה לדוגמה – אך זה אומר שזה ידרוש מאמץ וזמן רב יותר לתיקון כדי להחזיר לאיזון וטווח תנועה מלא יותר במפרקים.

דוגמה לקיצור בשרירים שהיא די רווחת באכולוסיה כיום – זה קיצור בשרירי ההאם סטרינג (ירך אחורית).  

מכיון שהאורח חיים של הרבה אנשים מערב ישיבה לפרקי זמן ארוכים באופן יום יומי, וכאשר הברכיים נמצאות במצב מכופף הרבה זמן – שרירי ההאם סטרינג בעצם לא מקבלים מספיק מתיחה ומתרגלים למצב הזה - כלומר מתקצרים.

וזה בתורו יכול להשפיע על הרבה דברים – כאבי גב , צעדים קצרים יותר בהליכה, יציבה של האגן ועוד.

 טווח התנועה הוא חשוב ביותר- מכיון שהוא שומר על איזון נכון ב"מערכת החבלים" של הגוף, כאשר שריר נמצא במצב מקוצר או מכווץ מדי, זה יוצר שינויים ופיצויים בשרירים אחרים, משנה את היציבה , ויכול ללחוץ על עצבים ולייצר דלקות וכאב.

לכן המלצתי כדי למנוע בעיות אורתופדיות זה לשמר את טווח התנועה,

לעשות מתיחות – אפילו להגיע לקצה טווח התנועה בכל כיוון ברמה שהיא נעימה ולאו דווקא כואבת , הכי כדאי בתנועות ספירליות\עגולות.

וכמובן לטפל בגוף בתחזוקה שוטפת , כלומר עיסויים מדי פעם – כי תאכלס לכולנו יש שרירים תפוסים שכדאי לטפל בהם, כל אחד ואחת והשילוב שרירים התפוסים המיוחד שלו\ה בהתאם לאורח ושגרת החיים.